מבחן טעימות ביין | ההבדל הניכר בין יין

כתב המרדכי בריש יומא (סי' תשכ"ג) כתוב בתשובת

סיכום העניין במאמרו של הרב רוווח שליט”א |

הגאון רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערת דבש (חלק

לגבי שבת אין צריך לחשוש דהוי ספקא דרבנן

למה רק לאדם יש בתולין ולבהמות אין, למה

זית שמן אינו הפרי והיוצא ממנו, אלא סוג

אם הוא ילד פחות מגיל בר מצוה אינו

פירוש מתוק מדבש על דברי רשי על התורה

בתחילת הפרשה מסופר כי דוקא עבדיו של פרעה

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

בן איש חי (ש”א פרשת מטות ה”א): אם

בן איש חי כותב לומר תהלים בחג שבועות.

כשמרמזים בגימטריא וחסר מספר אחד, אין בזה קפידא

הלך אדם בדרך עייף רעב וצמא, לקיתון של

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

לאחר שעיין זמן מה, חזר הילד שוב לאביו ובפיו פירוש שונה, אך גם אותו דחה האב, ושוב דחק בו "בוא ואפרש לך, זה תירוץ קשה…", אך הבן לא אבה. "מדוע אבא מצליח להבין ואני לא?!" טען בלהט "רוצה אני להבין בכוחות עצמי, כדי שגם כאשר אבא אינו נמצא לידי אוכל להבין את הסוגיא".

ארץ ישראל מכונה בתורה בכינוי הציורי “ארץ זבת

למה רוצעים את אוזנו של העבד העברי רק

את מעלת פירות ארץ ישראל, לומד הראשון לציון

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.

רשועתו של הורדוס | אודות הרב יהודה לייב

לא צריך כיון שהמים הם מהאבטיח ומי פירות